גור בבית שמחה בבית.

א+ | א-
  • זה הוא אושר בל יתואר להכניס גור חדש לבית אך זאת בתנאי שלומדים, מפנימים ומתנהלים על פי נסיונם של אחרים. כל תורת גידול הגור מרגע הגיעו לבית. מדריך עשה ואל תעשה.


    מזל טוב לקבלת הגור החדש שלכם!
    הגור החדש שלכם הוא בעצם השותף החדש לחיים. הוא יהפוך לבן לוויה קרוב, ידיד למשחק וחבר נאמן. עם זאת הוא דורש השקעה ותשומת לב, במיוחד בחודשים הראשונים לחייו. בחוברת זו נשתדל לענות על רוב השאלות הנפוצות המתעוררות בימים הראשונים. מידע מפורט יותר או ספציפי יותר ניתן למצוא גם בספרות הענפה הנכתבת בנושא גידול כלבים וגם אצל הווטרינרים שלנו השמחים תמיד לענות על כל שאלה שמתעוררת.

    איך להתייחס לגור בימיו הראשונים בבית?
    זוהי הפעם הראשונה שהגור מורחק מאמו ומגיע לסביבה זרה והוא חש מבוהל ומאוים. השתדלו להעניק לו בימים אלו הרבה אהבה, תשומת לב ואפשרות לחקור את הסביבה החדשה ולהכיר אותה. אין להעניש אותו או לנסות לחנכו בימים אלה. כל כלב זקוק לפינה משלו בה הוא חש בטוח, קופסת קרטון או סלסלה המונחים במקום חמים ומוגן מרוח יכולים לשמש למטרה זו. על הגור לחוש בטוח ומוגן בפינה שקטה בבית. יש להעניק לו חום ואהבה ולרכוש את אמונו.

    במה להאכיל?
    בתקופת הגדילה חשוב מאוד להקפיד על מזון גורים מאיכות טובה. מזון ביתי אינו מספק את כל הצרכים התזונתיים בהרכב הנכון המתאים לגור כלבים בגדילה, על כן מזונו העיקרי של הכלב בתקופה זו צריך להיות מזון מסחרי באיכות טובה. מזון גורים שונה ממזון לכלבים בוגרים ומצטיין ברמות גבוהות של סידן, זרחן, חלבונים ואנרגיה. גם הרכב הuויטמינים והמינרלים צריך להיות מותאם לגיל הכלב.
    מגוון המזונות בשוק הוא גדול והבחירה קשה, לפיכך יש להתייעץ עם הרופא הווטרינר לגבי בחירה זו. הווטרינר מתמצא בתכונות העושות מזון לכלבים לטוב באמת.
    המזון המומלץ ביותר על ידי רופאים וטרינרים בעולם הוא Hill’s Science Diet , מזון לכלבים וחתולים אשר מכיל מרכיבי תזונה ברמה הגבוהה ביותר הקיימת. צוות גדול של חוקרים ואנשי מקצוע יצרו מזון אשר בונה את הכלב– השלד, הפרווה והשרירים- לרמה הגבוהה ביותר, ומבטיח גם מניעה של בעיות רפואיות כגון שלשולים, בעיות לב וכליות הנפוצות מאוד בכלבים.

    כמות האכלה?
    כמות המזון הדרושה משתנה בין סוגי המזונות השונים והיא מותאמת לגיל ולמשקל. הוראות האכלה נמצאות בדרך כלל על גבי האריזה או בחוברת הדרכה מצורפת. יש להאכיל גור לפחות 4 פעמים ביום, עד לגיל 4 חודשים בערך. בכלבים קטנים אפשר להשאיר את הכמות ליום בכלי והכלב אוכל בזמנו החופשי לאורך היממה כולה. מעל גיל 3-4 חודשים ניתן להרגיל את הגור לאכילה בזמנים קצובים, רצוי 2-3 ארוחות ביום.
    · יש לדאוג לקערת מים טריים זמינה כל היום, במקום נגיש ובטוח.
    · יש להימנע לחלוטין מעצמות עוף – הן חסרות ערך תזונתי ועלולות לגרום לנזקים קשים במערכת העיכול.
    · מותר לצ’פר את הגור בממתקי כלבים.
    · אין להאכיל במזונות ביתיים.
    · גורי כלבים אינם שותים חלב לאחר שנגמלו! בגורים צעירים מגיל חודשיים ניתן להרטיב את מזון הגורים המסחרי במעט מים. חלב אינו תחליף למים טריים ובוודאי שאינו תחליף להזנה במזון גורים. שתיית חלב עלולה לגרום לגזים במעיים ולשלשולים.

    אילוף ושליטה על הצרכים
    הבעיה החינוכית הראשונה שמתעוררת היא שליטה על הצרכים. פתרון הבעיה טמון בהקניית הרגלים קבועים: זמנים קבועים לאכילה וטיולים.
    כלבים מטבעם שומרים על סביבתם הקרובה נקייה כך שאין צורך להעניש את הכלב על עשיית הצרכים בבית (שיטת האף בתוך שלולית השתן היא אמונה רווחת שעושה יותר נזק מתועלת). הגור לומד לעשות את צרכיו בחוץ ברגע שגופו מאפשר לו להתאפק בין הטיולים וברגע שהוא מבין כי ישנם טיולים קבועים בחוץ.
    כשהגור מסתובב במעגלים בחוסר מנוחה ושולח בך מבט חרד – זה הזמן לטייל! בכל פעם שהגור עושה את צרכיו במהלך הטיול יש לשבח אותו.
    בהתחלה סביר להניח שהגור "ימעד" מספר פעמים ויעשה את צרכיו בבית.
    למניעת "הפתעות ריחניות" בבית, מומלץ להוציא את הגור לטיול מוקדם בבוקר מיד אחרי ארוחה ובסוף היום לפני שהולכים לישון.
    ·אם תפסת את הגור בשעת מעשה- אין להעניש אותו! יש מיד להוציאו החוצה ואם הוא ממשיך במעשיו בחוץ, יש לשבח אותו על כך.

    עד גיל חצי שנה על הגור ללמוד 3 דברים בסיסיים:
    לשלוט בצרכיו, להגיב לשמו ולהכיר את המילה "לא".
    ·הרגלת הכלב לשמו מקנה לו תחושת ביטחון ושייכות. יש לקרוא לו פעמים רבות בשמו בזמן ארוחה ובזמן פינוק ולהימנע משמות חיבה בשלב זה. אין לגעור עליו בשמו כדי לא לקשר בין רגשות שליליים לשמו. אתם מעוניינים שהגור ירוץ אליכם בשמחה כאשר אתם קוראים לו בשמו.
    ·"לא" יש לומר מיד בסמוך לביצוע פעולה לא רצויה כגון נשיכת כפות ידיים של ילדיכם או אכילה מן השולחן, בטון שונה מטון הדיבור הרגיל. יש להימנע מהרצאות בנוסח "על מה דיברנו קודם? מה אמרתי לך אלף פעם?" שרק יבלבלו את הכלב.
    אילוף מעמיק יותר דרוש במיוחד בגזעים בעלי נטייה לאופי דומיננטי או אגרסיבי. אילוף הוא בעצם הקניית שפה משותפת לכלב ולך תוך הבהרת הגבולות ומיקום הכלב בעמדה הנכונה בהיררכיה בין בני הבית. קורס אילוף מקצועי ניתן להתחיל מגיל חצי שנה.
    כעיקרון, ניתן ללמד את הכלב לבצע כל פעולה שתחפצו עם חיזוקים חיוביים נכונים, בתנאי ששומרים על התמדה ועקביות. חיזוק חיובי מתבטא בחיוך, נעימת קול מפנקת, ליטופים ואפילו מחיאות כפיים. תכונתו הטבעית של הכלב היא לרצות את בעליו. לעשות אתכם מאושרים היא בין שאיפותיו הבסיסיות...
    אזהרה: הצורך לכרסם הוא טבעי בעת צמיחת השיניים עד גיל שישה חודשים. בתקופה זו הכרסום מסייע לבקיעת השיניים ויהיה קשה להימנע מכרסום נעלי הבית או רגלי העץ של השידה העתיקה בסלון. ניתן לספק לו חפצים מיוחדים למטרה זו, כגון עצמים מעור קשיח, גומי קשה וגדול מספיק שלא יבלע ומגוון מוצרים מסחריים המשמשים למטרה זו.

    בריאות הכלב:
    מתי כדאי להביא את הגור לבדיקה וטרינרית?
    מומלץ להביא את הגור לביקור ראשון במרפאה מיד עם הגעתו. בשלב הראשון יקבל הגור טיפול נגד טפילי מעיים (ראה פרוט בהמשך) והנחיות לטיפול מונע.
    אילו חיסונים על הגור לקבל?
    גור כלבים מקבל סדרת חיסונים:
    החיסון הראשון יתבצע בגיל חודש וחצי לחיי הגור ונקרא "משושה" על שם שש המחלות הכלולות בחיסון :
    1. PARVO- וירוס הגורם למחלת מעיים קטלנית המתבטאת בשלשולים דמיים והקאות.
    2. DISTEMPER- מחלה קטלנית הפוגעת במערכת הנשימה, העיכול ומערכת העצבים. מכונה גם "כלבלבת".
    3. ADENOVIRUS- דלקת כבד נגיפית הגורמת לחום, הקאות שלשולים, דיכאון ודלקות עיניים.
    4. PARAINFLUENZA- וירוסים המהווים מרכיב בקומפלקס מחלות דרכי נשימה עליונות בכלבים.
    5. LEPTOSPIRA- מחלת כליות וכבד העלולה להדביק גם בני אדם.
    6. CANICOLA-ICTEROHEMORAGICA- מחלה קטלנית הפוגעת בעיקר בכבד אך גם במערכות גוף נוספות, בכלבים בלבד.
    כעבור חודש יגיע הגור לביקור נוסף במרפאה לקבלת חיסון משושה דחף.
    ללא החיסון השני קיים סיכוי שנוגדנים שמקורם בחלב האם, נשארו בדם הכלב וסתרו את החיסון הראשון, על כן יש חשיבות רבה לחזרה על החיסון.
    חיסון משושה שלישי בגיל 5 חודשים - מומלץ מאחר והמערכת חיסונית של הכלב לא בשלה עד זה, ולכן צריך חיסון דחף נוסף בגיל זה - חיסון זה ייתן הגנה למשך שנה. לאחר חיסון זה ניתן חיסון כל שנה.

    חיסון נגד כלבת מתבצע בגיל 3 חודשים לפחות והינו חובה על פי חוק.
    יש לחזור על החיסון פעם בשנה.
    בזמן החיסון הראשון הכלב מקבל גם מספר זיהוי הנמצא על גבי שבב אלקטרוני שמוחדר מתחת לעור ונשאר לאורך כל חיי הכלב. שבב זה ניתן לזיהוי באמצעות סורק אלקטרוני ומשמש כתעודת זיהוי של הכלב.
    המספר יהיה רשום ברישיון לאחזקת כלב (אותו תקבלו בזמן ביצוע חיסון הכלבת), בתיק הרפואי במרפאתנו וברישומי העירייה. לידיעתכם, חיסון כלבת מתבצע גם בעירייה.
    ·עם החיסון הראשון תקבלו פנקס חיסונים בו רשומים החיסונים אותם הכלב מקבל ומועד החיסון הבא. לאחר סדרת החיסונים הראשונית יש לבקר במרפאה פעם בשנה לצורך בדיקה מקיפה וקבלת חיסון משושה שנתי.
    ·יש להקפיד על קבלת חיסון כלבת אחת לשנה.

    האם יש צורך בטיפול נגד תולעים?
    ישנם שני סוגים של תולעים:
    תולעים עגולות- המועברות לגור עם חלב האם ביניקה.
    תולעים שטוחות- המועברות לרב ע"י פרעושים שהכלב בולע במהלך ההתנקות.
    הטיפול הינו כדור המכיל בתוכו חומרים נגד שני סוגי תולעים.
    יש לחזור על הטיפול כעבור 10-14 יום. רצוי לטפל בגור לפחות פעם אחת ואח"כ להקפיד על מניעת פרעושים ובכך למנוע הדבקות חוזרת.
    מהם פרעושים וקרציות ומה עושים כנגדם?
    פרעושים – חיים על גוף הכלב והחתול וניזונים מדמם. גורמים לגירויים וגירודים בעור, פצעים ודלקות, נשירת שיער ותגובות אלרגיות.
    הפרעושים גם מעבירים תולעים ובנגיעות רבה בגורים צעירים עלולים לגרום לחוסר דם (אנמיה) עד מוות.
    כאשר הגור סובל מפרעושים רבים טיפול בכלב ללא טיפול סביבתי לא יפתור את הבעיה. ביצי הפרעושים נמצאים בסביבת הכלב ולא על גופו ויש להשמיד גם אותם בחומרים המתאימים.
    תכשירים המומלצים לטיפול על גוף בע"ח הם תכשירים ארוכי טווח שפעולתם נשארת על הפרווה גם לאחר שטיפה וסירוק ולכן שמפו או אבקה אינם יעילים למטרה זו.
    ·רצוי להתייעץ עם הווטרינר לבחירת התכשיר המתאים לגיל ולגודל הכלב. ניתן לרכוש תכשירים ארוכי טווח גם במרפאתנו.
    · בקיץ מומלץ לטפל טיפול מונע גם כאשר לא מוצאים פרעושים.
    ·זכרו- פרעוש אחד שנמצא על הכלב הוא עדות לפרעושים רבים שלא מצאנו או שנמצאים בסביבתו!
    קרציות - קרצית הכלב נפוצה בעיקר בחודשי האביב והקיץ ועד תחילת הסתיו. הסכנה העיקרית בקרצית, מלבד הטירדה שבגרוד ומציצת הדם, היא העברת מחלה הנקראת "קדחת קרציות" או "ארליכיוזיס". מחלה זו נגרמת ע"י פתוגן מסוג ריקציה החי בגוף הקרצית, אותו היא מעבירה לכלב בעת מציצת הדם. קדחת קרציות אינה מדבקת לבני אדם, אך היא נפוצה מאוד בכלבים בארץ וללא טיפול בזמן עלולה לגרום למוות.
    גם כאן מומלץ לטפל בתכשירים ארוכי טווח, בטיפול סביבתי במקרה של נגיעות קשה וכן כטיפול מונע.
    זכרו – קרצית אחת על גוף הכלב יכולה להיות אמא ל-4000 קרציות נוספות במהלך חייה!

    כל כמה זמן כדאי לרחוץ כלב?
    רחץ את כלבך רק כאשר הוא זקוק לכך או לא יותר מפעם בחצי שנה.
    רחצות תכופות מדי עלולות לנטרל הפרשות שומניות טבעיות המגנות על העור והפרווה מפני חיידקים ורטיבות. אין לרחוץ את הכלב בשמפו של בני אדם כיוון שהוא עלול לייבש את עורו, מומלץ שמפו ללא סבון לתינוקות או שמפו לכלבים שאינו מכיל חומרים נגד קרציות ופרעושים.
    ·גורים קטנים מתקררים במהירות ויש להקפיד לשמור על חום גופם, להשתמש במים חמימים ולדאוג לייבוש מוחלט.
    ·כלבים בעלי שיער ארוך יש להבריש לעתים תכופות. ההברשה מונעת קשרים ואוספת את השיער הנושר אל המברשת במקום שיתפזר בכל הבית...

    האם צריך לצחצח שיניים לכלבים ואיך עושים את זה?
    כן. כדאי מאוד לצחצח שיניים.
    הגור מחליף את שיניו בין הגילאים 4-6 חודשים, השיניים הבוקעות אחריהן ילוו את הגור לאורך חייו ויש לשמור על ניקיונן. את שיני החלב אין צורך לצחצח אך מומלץ להרגיל את הגור לתרגול הצחצוח כבר מגיל צעיר, כשהוא יותר נוח ללמוד.
    בכלבים יש צורך לצחצח רק את משטח השן החיצוני הקרוב לשפתיים ואין צורך בניקוי משטח הלעיסה. צחצוח השיניים חשוב למניעת הצטברות אבן שן הגורמת לדלקות חניכיים, ריח רע מהפה, נסיגת חניכיים, כאבים ואפילו נשירת שיניים. יש להשתמש במשחת שיניים המיועדת לכלבים כיוון שמשחת השיניים שלנו עלולה לגרום לשלשולים וכאבי בטן כאשר היא נבלעת על ידי הכלב. ישנם אצבעונים עם סיבים המולבשים על האצבע ומקלים על הצחצוח.

    איך ניתן להבחין במחלה אצל הכלב?
    כמו בן אדם, גם כלב חולה יראה מדוכא, חסר תאבון, עייף מהרגיל ויכול להראות סימנים לכאב. כעיקרון בכל שינוי בהתנהגות של הכלב, כדאי להתייעץ עם הווטרינר. בבדיקה עצמאית בבית תוכלו לאתר מחלות נפוצות. יש לבדוק את הגור לפחות אחת לשבוע באופן עצמאי:
    עיניים - יש לוודא שאינן אדומות, מפרישות יתר על המידה (הפרשה מועטה בבקרים נורמלית בגורים). שתיהן פקוחות במידה שווה ואין נפיחות.
    אוזניים - דלקות אוזניים נפוצות מאוד בכלבים ומתבטאות בהפרשות, ריח רע, טלטול הראש בחוזקה, גירוד בעזרת רגליים. במקרים קשים הטיית הראש לצדדים והטיית אפרכסת האוזן.
    שיניים - כאמור הגור מחליף את שיניו בסביבות גיל 4 חודשים, בזמן זה יתכן ותמצאו שן או שתיים על השטיח בסלון, אין צורך להיבהל, יש לוודא שהשיניים צומחות במקומן הרגיל וששיני החלב נושרות לאחר הופעת השיניים הקבועות. בזמן הבקיעה ייתכנו כאבים בחניכיים ומומלץ לתת יותר מזון רך (קופסאות שימורים או ריכוך המזון הרגיל במים).
    פרווה - יש לוודא שאין קרחות, פצעים, אדמומיות או נשירה מוגברת.
    אזור הזנב - לעיתים ניתן להבחין בתולעים היוצאות מפי הטבעת, גירוי באזור מתבטא בליקוק פי הטבעת. פרעושים ניתן לגלות באזור זה בקלות.
    גפיים - יש לבדוק שאין צליעה, נפיחויות, כאבים בתנועת המפרקים ועצמות. בכפות הרגליים יש לבדוק שאין נפיחות או כאב היכולים להעיד על חדירת גוף זר בזמן טיול ולפעמים להבחין בקרציות.

    אנו מקווים שהצלחנו לענות על רוב השאלות הראשונות המתעוררות עם כניסת הגור החדש לחייכם. סדרת החיסונים היא הזדמנות מצוינת לשאול את הווטרינר לגבי כל בעיה שמתעוררת במהלך החודשים הראשונים ועל כל ספק בדרך הטיפול שלכם.
    בכל מקרה אל תהססו להתקשר, הטכנאיות והרופאים ישמחו לענות על שאלותיכם גם בטלפון.
    אם לא ענינו על כל השאלות ובידכם כאלו, נשמח לענות.
    צוות מרפאת ברנע.

‹ מידע נוסף